מהנדס תוכנה יצר תוכנית המאפשרת לתרגם פסוקים לתווים המוסיקליים שלהם, דבר שאיפשר לבתיה ספרלינג-מילנר לערוך טקס מצווה בדיוק כמו החברים שלה
כאשר נערה יהודייה בת 12 מוושינגטון הבירה סיפרה למשפחתה שהיא רוצה לקיים טקס בת מצווה כמו כל הנערים והנערות היהודיים בסביבתה, הדבר עורר מהומה רבה.
אבל המהומה שנוצרה לא היתה בגלל שבתיה ספרלינג-מילנר היא בת – שהרי משפחתה אורתודוכסית ומודרנית – אלא בגלל שהיא עיוורת.
ה"וושינגטון פוסט" דיווח השבוע על שליחותה של ספרלינג-מילנר ועל האתגרים שהציגה.
בטקס בר או בת המצווה צריכים אותם בני הנוער שעולים לתורה לעתים קרובות לקרוא, כמו גם לנהל חלקים אחרים של תפילות השבת. אף על פי שספרי תנ"ך עם תוספת של כתב ברייל קיימים כבר, אין תווים של ברייל עבור הטעמים – הרישומים המיוחדים שמציינים כיצד יש לשיר כל מילה.
ישנם בני נוער עיוורים שלומדים את הטעמים בעל פה, אבל הפרשה שניצבה מולה ספרלינג-מילנר היתה ארוכה במיוחד, ובקהילתה – אף על פי שהיא ליברלית בדי הרבה תחומים – אפילו קבלת הערה אחת על שגיאה היתה יכולה להיות בעיה מבחינתה.
ספרלינג-מילנר אמרה בחזרות פעם ש"כשאני עומדת פה, אני חושבת על אנשים שקראו לפניי ואני רוצה לעשות בדיוק את מה שהם עשו. אני רוצה לעשות מה שאני אמורה לעשות לפי ההלכה 7היהודית".
המשפחה גייסה ידיד ישראלי, מהנדס תוכנה ששמו דני סאדינוף, על מנת ליצור סמלי ברייל חדשים עבור הטעמים, ולעצב תוכנית שיכולה לקחת כל טקסט לא מסומן ולהפוך אותו לטקסט ברייל עם הסמלים של הטעמים המוסיקליים.
סאדינוף אפילו יצר סמל ברייל שמזהיר את הקוראים כשהסימון המוסיקלי ממשמש לבוא וכך הם מרגישים בטוחים יותר בעת הקריאה.
המשפחה של ספרלינג-מילנר עמדה בפני סוגיה נוספת – הלגיטימיות המפוקפקת, בחלק מהסקטורים, של קריאת התורה על ידי העיוורים. הסוגיה הזאת כבר מזמן מעוררת מחלוקת, כאשר כמה רבנים מתעקשים על כך שהקורא יראה את המגילה בזמן שהוא קורא את הטקסט.
זה הוביל את אמה של בתיה, עליזה ספרלינג, להכין הרצאה בת שעתיים וחצי כדי להסביר את חשיבות העניין עבור ביתה ועבור בני נוער יהודים עיוורים נוספים.
בסופו של דבר, זכותה של ספרלינג-מילנר לקיים טקס כהלכתו התקבלה בברכה על ידי כולם, והיום החגיגי והמיוחד שלה עבר חלק וללא תקלות.
מנהיג הקהילה, הרב שמואל הרצפלד, סיכם: "כל אדם בבית הכנסת הופיע כדי לשמוע אותה קוראת, וכולנו הרגשנו שאנחנו נוכחים בגדולה".
